עשרים וחמש שנים למות אבי

עשרים וחמש שנים אבי כבר איננו עימנו,היום ערכנו טקס אזכרה לזכרו.
נכחו אימי אחותי ואחי ואשתו.הטקס כשלעצמו היה מרוקן מתוכן,אחרי עשרים וחמש שנים כבר אין מה להגיד כל כך הרבה עבר מאז ואי אפשר לחלוק עמך,אבא,שום זיכרון, רק זכרון היותך בחייך הקצרים ,שנגדעו בשיאם בידי צעירים עוינים שאחזו בנשק אי שם בלבנון ובשבריר של שנייה צרפו אותנו אל השכול ואותך הפכו לזיכרון שמלווה אותנו כצל כבר עשרים וחמש שנים.
כל כך הרבה דברים קרו מאז ואת כולם לא חווית,ועל כן היום כשאנו באים אליך אנחנו בודקים מה התחדש סביבך,מי החברה החדשים שנוספו,את קיברו של מי מעטרים פרחים כל כך יפים ושוקלים אם להשקות את אדנית הפרחים אם לאו שהריי ירד עוד גשם בקרוב.
נזכרתי לפני זמן מה באנשיי הרחוב שבו גרנו ,פתאום הם הופיעו בחלומי,אחד אחד כל אחד מהם זכור לי כילד,בשמו ,בהתנהלותו ,אותך אבא הם כולם אהבו,כי לכולם עזרת,אני מייחל ומשתומם כל יום ביומו מאהבת הזולת הכל כך רבה שהיתה בך,כל כך רצית לתת,לא תמיד ידעת איך? אך האהבה שהיא מצרך כל כך נדיר במחוזותינו שלנו היום,ממנה היה לך ובשפע.
אני זוכר אותך נוסע להוד לבן לקניות ובידך רשימת דברים שנתנו לך השכנים,כי שם היה בשר טרי ולהם לא היה רכב ואתה הבאת להם,היית מחלק לשכנים גם ירקות ופירות שהיית מביא מן העבודה,אותם פירות וירקות שנתנו לך המושבניקים שאותם הדרכת בצעדיהם הראשונים בחקלאות,ושהיו כל כך אסירי תודה וזו הדרך בה גמלו לך.
הזכרונות,אבא כבר כל כך מעורפלים הם הבזקי זכרונות קצרים,מאין תמונה מצולמת של מצב כלשהו שקפא ואינך יודע מה היה לפניו ולאחריו.
אין לי ספק שחינכת אותנו כראוי,אולי היום חלק מדרכי החינוך לא היו נחשבות ראויות ולעיתים היו לך התפרצויות זעם,כי לא תמיד היטבת לבטא את עצמך בפנינו,אך אני רואה את הערכים הבסיסיים שהקנת לנו ערכי עבודה ופרנסה,יושר,נחישות ,אהבת הזולת(האין זו התכונה החשובה מכל,להמשך קיומנו,לדורות הבאים)ערכים אילו הביאו אותנו לבניית משפחות חמות שאולי לא נפגשות ומדברות מספיק נוכח החלל שהותרת שיצר אטם רגשי מסויים שכבר שנים אני מנסה להתגבר עליו ,בהצלחה חלקית.
מותך אולי,הפך אותי לחסין מפני אובדן ואולי בעקבות כך ההתקשרות וההזדקקות לזולת אינה קיימת אצלי,הפחד שזה יקרה שוב,עם כל המשמעויות שמתלוות לאובדן של מיהו קרוב הפכוני לאדם קר שמתקשה להגיד את דבר אהבתו לאשתו ולבנותיו.
כל הזמן רוצה להיות בשליטה ומנסה להיות חזק לנצח,ששוב זה לא יקרה ואם יקרה שאהיה מוכן גם הפעם,שאוכל להמשיך ולשרוד.