מהם הדברים שמניעים כל אחד מאיתנו.מדוע כל אחד מאיתנו קם בוקר,בוקר לעבודה,לאותה עבודה שהוא הולך אליה במשך שנים ומבלה בה שעות על גביי שעות מחייו,עבודה שלא פעם לא מספקת,עבודה שלא פעם איננה מתגמלת כראוי,עבודה שאינה מעריכה אותך כאדם ולא ממצה את כישורייך ובכל זאת אתה נשאב אליה וממשיכים בשגרה הזו.
בשיחות סלון אתה שומע מחברייך לא פעם קיטורים אין סוף על כל מיני דברים כמו הרגלים מאוסים,מקום עבודה רע,שרותי חינוך לקויים,שרותים עירוניים גרועים,בית ספר גרוע לילדים,קיטור על כל מיני דברים שקורים במדינה ביום יום,אבל אף אחד לא קם ומשנה דברים בחייו,אלא ממשיך עם מה שהוא כבר כל כך רגיל אליו.
אבל ישנם גם כאלו שלא הולכים בתלם,כאלו שכל שני וחמישי מחליפים עבודה,הם כבר גרושים מהאישה השלישית,הם כבר עברו לפחות חמישה מקומות מגורים,הם מוחים על כל דבר שקורה סביבם והם אף פעם לא מרוצים ממה שיש להם,מהי אם כן הסיבה לשוני הכל כך קיצוני בין בני האדם ומה מניע כל אחד מאיתנו לפעול בדרך כזו ולא באחרת?
אני סבור שהרבה מזה נעוץ בחינוך שקיבלנו בילדותינו ובדרך שבה גודלנו על ידי הורינו.מי שגדל בבית טוב ומסודר,עם אמצעים כספיים,קרוב לוודאי שיהיה נינוח יותר בחייו ויבחר גם הוא,כהוריו במקום עבודה מסודר,עם הכנסה טובה ובטוחה,וגם יבליג על כל מיני דברים קטנים,את הקיטורים הוא ישאיר לאותן שיחות סלון,ואחר כך ישוב לשיגרה,כי בעצם טוב לו כך ועם שיגרת חייו,לעומת זאת מי שגדל במשפחה מרובת ילדים,קשת יום,אשר נאלץ לסייע בבית בפרנסה,ושלימודיו לא מוצו עד תום בשל כך,אותו אדם יהיה חדור אנרגיות ומוטיווציות להוכיח ,לעצמו ולחברה סביבה שהוא ראוי ליותר,הוא לעולם לא יסתפק במה שיש לו ותמיד ישאף לעוד,אף פעם לא ינוח על זרי הדפנה ולא ידע להנות ממה שהשיג,וזאת בכל תחום בחייו.
ישנה קטגוריה שלישית,שהכי קשה להבנה ואלו הפולניות,שגם כשטוב להן רע להן,וכשרע להן הן תמיד אומרות אמרתי לך,זאת קטגוריה שאין לה מרפא וככה זה עובר בגנים.
לאן הייתם משייכים את עצמכם?מה מניע אתכם לפעול?
אשמח לתגובות.
בשיחות סלון אתה שומע מחברייך לא פעם קיטורים אין סוף על כל מיני דברים כמו הרגלים מאוסים,מקום עבודה רע,שרותי חינוך לקויים,שרותים עירוניים גרועים,בית ספר גרוע לילדים,קיטור על כל מיני דברים שקורים במדינה ביום יום,אבל אף אחד לא קם ומשנה דברים בחייו,אלא ממשיך עם מה שהוא כבר כל כך רגיל אליו.
אבל ישנם גם כאלו שלא הולכים בתלם,כאלו שכל שני וחמישי מחליפים עבודה,הם כבר גרושים מהאישה השלישית,הם כבר עברו לפחות חמישה מקומות מגורים,הם מוחים על כל דבר שקורה סביבם והם אף פעם לא מרוצים ממה שיש להם,מהי אם כן הסיבה לשוני הכל כך קיצוני בין בני האדם ומה מניע כל אחד מאיתנו לפעול בדרך כזו ולא באחרת?
אני סבור שהרבה מזה נעוץ בחינוך שקיבלנו בילדותינו ובדרך שבה גודלנו על ידי הורינו.מי שגדל בבית טוב ומסודר,עם אמצעים כספיים,קרוב לוודאי שיהיה נינוח יותר בחייו ויבחר גם הוא,כהוריו במקום עבודה מסודר,עם הכנסה טובה ובטוחה,וגם יבליג על כל מיני דברים קטנים,את הקיטורים הוא ישאיר לאותן שיחות סלון,ואחר כך ישוב לשיגרה,כי בעצם טוב לו כך ועם שיגרת חייו,לעומת זאת מי שגדל במשפחה מרובת ילדים,קשת יום,אשר נאלץ לסייע בבית בפרנסה,ושלימודיו לא מוצו עד תום בשל כך,אותו אדם יהיה חדור אנרגיות ומוטיווציות להוכיח ,לעצמו ולחברה סביבה שהוא ראוי ליותר,הוא לעולם לא יסתפק במה שיש לו ותמיד ישאף לעוד,אף פעם לא ינוח על זרי הדפנה ולא ידע להנות ממה שהשיג,וזאת בכל תחום בחייו.
ישנה קטגוריה שלישית,שהכי קשה להבנה ואלו הפולניות,שגם כשטוב להן רע להן,וכשרע להן הן תמיד אומרות אמרתי לך,זאת קטגוריה שאין לה מרפא וככה זה עובר בגנים.
לאן הייתם משייכים את עצמכם?מה מניע אתכם לפעול?
אשמח לתגובות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה