יום שישי, 20 באפריל 2012

על תרבות החפיף,יהיה בסדר והקומבינה

האסון שארע אמש ברחבת הר הרצל,שבו נהרגה קצינה בצה"ל נערה יפה,עולם ומלואו של חיים,של תכנים,של משפחה ושל עתיד מלא אתגרים שנגדעו בבת אחת,מחזיר אותי שוב אל מה שאנחנו יודעים לעשות כל כך טוב והוא לחפף,להגיד תמיד אל תדאג ויהיה בסדר,וזה עליי יא עיוני,וכל מני ביטויים מסירי דאגה ,אבל שכל כולם מצביעים על עד כמה אנחנו חלטוריסטים,עד כמה בצע הכסף מעוור את עיננו,עד כמה אנחנו מיישרים פינות לטובת עוד כמה שקלים.
כמה אסונות עוד יקרו פה?כמה משפחות עוד יהרסו,בגלל התרבות הזו,זוכרים את אסון גשר המכביה,זוכרים את אסון ורסאי,מי זוכר מה עשו לאחראים לאסונות הללו?בדרך כלל בסוף,לאחר שנים של ישיבות ודיונים,זה נגמר בעיסקת טיעון מצחיקה ועונשים מינוריים לאשמים,שבדרך כלל אפילו לא נכנסים לכלא.
עד מתי נהיה מדינת חפיף,קומבינה ושאר ירקות?
לדעתי האסונות הגדולים עוד לפנינו,ודרכי הטיפול והערכות לקראתם ,יתגלו ,לאחר שיקרו באופן מפתיע כרשלנייים ביותר,ואני מדבר על מתקפת נשק כימי על ישראל,על רעידות אדמה,וכיוצא באלו,אסונות שבהם המדינה תאבד שליטה מוחלטת על הנעשה,ואין מושיע ואין גואל.

תגובה 1:

  1. צודק בכל מילה. פשוט כואב הלב באיזו קלות זה היה יכול להימנע. את הקצינה הזו כבר לא נחזיר לחיים, אבל הלוואי שמשהו ואפילו קטן מהאירוע הזה יגרום לשינוי במחשבה ובהתייחסות בפעמים הבאות.

    השבמחק