יום שבת, 5 במאי 2012

הקלות הבלתי נסבלת בה אדם מאבד את חייו אצלנו.

אמצע הלילה בבאר שבע,תינוקת לא מצליחה להרדם בשל הרעש הרב שמגיע מהרחוב,האבא המודאג יוצא לבקש קצת שקט ולא חוזר,הוא לא יחזור לעולם,בתו הקטנה לא תכיר אותו.חברים זה מטורף,לאן הגענו?איזה בני אדם נמצאים אצלנו ברחובות?עם יד קלה על ההדק וכלי משחית בכיס.
אמש נרצחו ארבעה בני אדם.
האלימות בחברה הישראלית כבר עוברת כל גבול,כבר טענתי כאן בעבר,שמנגנון ההרס העצמי שלנו הוא שיביא עלינו את הקץ,השנאה,חוסר הכבוד ושלטון הכוח,הפכו לגורם מוביל בחברה הישראלית,וזה מחלחל לשכבות הציבור היישר מההנהגה,ואם להם מותר ,מותר גם לציבור הרחב ,כי הם עמוד האש לפני המחנה.
גם הצורה שבה המשטרה פוטרת את עצמה מאירועים כגון אלו,היא מחרידה בעיני,הריי זה תפקידה,לשמור על הסדר הציבורי,ולא להאחז באירועים נותני כותרות.
חייב לבוא מסר חד משמעי מההנהגה ומהמשטרה,בנוגע לאלימות ולא, האנדרלמוסיה קרבה מאוד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה