יום ראשון, 27 במאי 2012

האם אנחנו מסוגלים לקבל את השונה?

היום בצהריים צפיתי תוך כדי זיפזופ בתחרויות המוקדמות לתוכנית כוכב נולד והנה הגיחה לה לשם בחורה כבת 30-35 עם מטפחת על ראשה,בחורה מלנכולית,מאוד מאוכזבת,שפתה יפה ועשירה ומאוד מורכבת,וכשפתחה פיה ושרה ביחד עם גבר שליווה אותה בגיטרה,ראית מיד שזה משהו שונה,הייתי אומר משהו כמו שלמה בר כזה,מן שיר שוליים כזה,שאינך יודע להיכן לשייכו,אבל הקול שלה היה טוב ומעניין.
השופטים לא כל כךידעו איך לאכול אותה,גידי גוב,במיוחד,חשב שכאן זה לא המקום,כיוון שהיא כבר זמרת,אבל היא טענה,שהיא מנסה להופיע כבר שנים ולא מצליחה לגרוף אחריה קהל אוהד ושאולי דרך התוכנית הזאת יכירו אותה והיא תזכה לחשיפה,גידי גוב בכלל לא התייחס לאופן שירתה,אלא לשיר אותו היא שרה,שהיה כאמור לא מוכר ושונה מאוד ממה שמקובל.
אבל האם התוכנית אמורה לבחון את השיר או את המבצע ואת איכויות קולו?סופו של דבר העבירו אותה,אני סבור שבהמשך כשהיא תבצע שירים מוכרים גידי גוב וגם אלו שהיססו בקבלתה יאכלו את הכובע,כי צורת ההגשה שלה מאוד מיוחדת ויש לה איכויות קוליות אדירות.
אבל מה שרציתי להגיד בעצם,דרך הדוגמא הזו,היא כמה שקשה לנו לקבל את השונה,את זה שהוא לא בדיוק כמונו,שחושב אחרת,שמתנהג אחרת,שמתלבש אחרת.מדוע איננו פתוחים כלפיי הזולת יותר,מדוע אנחנו כל כך מאוהבים בעצמנו?מדוע אנחנו כל כך אוהבים שיקשיבו לנו,אבל מאבדים מיד ריכוז כשאחר מדבר אלינו ולרוב גם נכנסים לדבריו.
ואהבת לרעך כמוך אמר רבי עקיבא,אין ספק שזוהי האמרה החשובה מכל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה