יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

מדוע איננו זוכים במדליות באולימפיאדה?

כעת התבשרנו שגם לי קורזיץ,התקווה האחרונה למדליה באולימפיאדת לונדון,כשלה במקצה הגמר והגיעה רק למקום השישי.ואני אומר לכם שאנחנו צריכים להיות מאושרים מכל מקום שהוא מתחת למקום העשירי,במדינת הקומבינות והתככים שלנו,שבה לעסקנות הספורט יש מקום ראוי ומכובד יותר מאשר לספורט עצמו,מדינה שבה הספורטאים צריכים להתחנן להקצבות,ולתנאים ומצד שני יש כאלו שלא עושים דבר ומקבלים הקצבות.




כל ספורטאי ישראלי,שמגיע לרמות הגבוהות ביותר הוא אישיות יוצאת דופן,הוא אדם שמביא המון כסף מהבית,הוא אדם שמקדיש את עצמו למה שהוא אוהב ועדיין זה קשה מאוד להתחרות במדינות ,שבהן הספורט הוא מסורת,הוא דבר חשוב,הוא דבר חינוכי וזוכה גם לתקציבים רבים,ספורטאים רבים נחשבים בארצותיהם לאנשים מכובדים ונהנים ממעמד על ומיוקרה,אצלנו במקרה הטוב הם יוזמנו לכמה תוכניות אירוח,אבל ביום יום ירוצו אחרי התקציבים.



אז פעם בארבע שנים,החשיפה גדלה,ונוצר הר של ציפיות בלב האומה כולה ונורא נורא מתאכזבים כשלא זוכים,אבל שוב אני סבור שנוכח התנאים שהספורטאים הללו מקבלים הם ראויים לכל מחמאה,תחשבו ולו לרגע קט,על שחקני הכדורגל שלנו שמקבלים משכורות עתק,רכבים צמודים,שפים ,פסיכולוגים,עוזרי מאמן,מאמן כושר,פיזיוטרפיסט,הכל מבלי שזה יעלה להם שקל מכיסם ולא מגיעים לשום דבר כבר שנים על גביי שנים,וימשיכו להשקיע שם כספים בלי סוף,למה כי העסקנות והקומבינות ,כבר אמרתי.



ולגביי הספורטאים עצמם,הם חלק מאיתנו,הם ישראלים כמונו,אז למרות שאינני מכיר כל אחד ואחד מהם אישית ואת צורת האימונים שלו,אני שוב אומר,גם הם ישראלים והמבין יבין.



אז להתראות בברזיל,שם לפחות יחסכו מאיתנו עוגמות הנפש בשידור ישיר בגלל הפרשי השעון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה