אמש צפיתי בסרט הצרפתי המצוין "שם פרטי" ומאוד מאוד הזדהתי עם עלילתו.מדובר בקבוצה של 5 חברים שנפגשים לארוחת ערב משותפת.
אחד החברים שאשתו עומדת ללדת מספר לשאר החברים שהוא וזוגתו החליטו לתת לילד את השם אדולף ומכאן ואילך גולש הסרט לעימותים בלתי פוסקים בין החברים על רקע שנים רבות של היכרות,על משקעים שנוצרו במהלכן והוצנעו מתחת לפני השטח,על סודות קטנים שכל אחד חשב שהוא שומר לעצמו.
הסרט מראה כיצד אנחנו כבני אדם אוהבים מאוד לצחוק ולבקר אחרים,עד שמתחילים ללגלג ולצחוק עלינו.הסרט מתמודד עם שמרנות בדרך החשיבה וכיצד לכל אדם יש אקסיומות שהוא בנה לעצמו במהלך חייו ושאינו מסוגל להתמודד עם משהו שהוא קצת שונה או חריג מהמקובל.
הדיאלוג שותף,שנון ונמרץ,מעלה הרבה רגעי צחוק,שבתוך שניה מתחלפים לעצב נוגה,כל השחקנים מצוינים ואני ממליץ לכל אחד ללכת ולראות את השתקפות חייו שלו ולהקדיש לכך מחשבה ניכרת לאחר הסרט.
אחד החברים שאשתו עומדת ללדת מספר לשאר החברים שהוא וזוגתו החליטו לתת לילד את השם אדולף ומכאן ואילך גולש הסרט לעימותים בלתי פוסקים בין החברים על רקע שנים רבות של היכרות,על משקעים שנוצרו במהלכן והוצנעו מתחת לפני השטח,על סודות קטנים שכל אחד חשב שהוא שומר לעצמו.
הסרט מראה כיצד אנחנו כבני אדם אוהבים מאוד לצחוק ולבקר אחרים,עד שמתחילים ללגלג ולצחוק עלינו.הסרט מתמודד עם שמרנות בדרך החשיבה וכיצד לכל אדם יש אקסיומות שהוא בנה לעצמו במהלך חייו ושאינו מסוגל להתמודד עם משהו שהוא קצת שונה או חריג מהמקובל.
הדיאלוג שותף,שנון ונמרץ,מעלה הרבה רגעי צחוק,שבתוך שניה מתחלפים לעצב נוגה,כל השחקנים מצוינים ואני ממליץ לכל אחד ללכת ולראות את השתקפות חייו שלו ולהקדיש לכך מחשבה ניכרת לאחר הסרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה