יום שישי, 12 באוקטובר 2012

איציק שויד מתחיל חיים חדשים-חלק ד

באותו הלילה איציק עשה את דרכו כהרגלו אל משרד עורכי הדין אותו היה עליו לנקות,כשלפתע שמע בכי קורע לב מאחת הסימטאות,הדבר סיקרן אותו ובאחת,הוא סטה מדרכו הרגילה ופנה לסימטה.בקצה הסימטה מתחת לפנס שבור הוא הבחין בנערה מוטלת על הרצפה ובגבר זר שמכה אותה באכזריות,איציק ,שהיה בחור די חזק,אם לא ציינתי זאת קודם,הדף את הבחור מעליה במכת אגרוף קטלנית שריסקה את אפו של האיש,הנ"ל התרחק מעל הבחורה תוך שהוא אוחז באפו המדמם ואיציק שאג לעברו"תעוף מפה מיד ושלא אראה אותך שוב ליד הבחורה הזאת",האיש שבקושי יכול היה לדבר,התרחק מספר צעדים ואז אזר עוז ופלט מפיו המדמם"חכה חכה עוד נסגור אתך ואתה חשבון"ונבלע אל תוך החשיכה,איציק גחן לעבר הנערה המתייפחת ,הרים אותה בידיו ובחן את פניה הפגועות.




בהחלטה של רגע נשא אותה אל ביתו,מה רבה היתה ההפתעה של סוניה כשהוא עמד בפתח נושא בידיו את הנערה,אך סוניה שהיתה מורגלת בסבל אנושי התעשתה חיש מהר ואמרה"תשאיר אותה פה,אני כבר אסדר אותה,לך לעבודה,כדי שלא יפטרו אותנו" ואכן זה מה שאיציק עשה.הפעם הוא עבד מהר יותר מהרגיל וסיים את הנקיון בפחות מחצי מהזמן,כולו היה אחוז התרגשות ורצה לשוב במהרה הביתה,כדי לראות מה שלום הנערה.



כששב הביתה,היתה זו כבר שעת בוקר מוקדמת,השמש החלה לזרוח,ורק בביתו החשכה שלטה ,וזאת בעיקר משום שהנערה,נמה את שנתה במיטה בסלון,לא היה זכר לדם שכיסה את פניה רק שלוש שעות קודם לכן ואיציק יכול היה להבחין ביופיה הרב.איציק נטל כסא והתיישב לידה והביט בה ככה כרבע שעה לפחות,עד שלפתע היא פקחה את עיניה ונגלו לעיניו זוג עיניים כחולות אפורות שעצב רב מזוג בתוכן.
"שלום"אמר איציק"קוראים לי איציק,ואני חושב שהצלתי אותך מהרעים"
"שלום,ענתה בקול חלש ומצמרר,תודה,קוראים לי אתי"והיא שבה ועצמה את עינייה ושבה לפקוח אותן רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות,וכל אותו הזמן ישב איציק ליד המיטה ולא סר ממנה ,ולו גם לרגע אחד,סוניה הפצירה בו לבוא לאכול,אך הוא סרב בתוקף.
ואז היא פקחה שוב את עיניה,הזדקפה מעט במיטה ושאלה"מה הסתכלתי עליי כל הזמן שישנתי?"
"כן"ענה איציק בקול עייף,אך מאושר."שמי אתי"אתי זה שמי"אמרה הנערה והשילה מעליה את השמיכה.איציק שעד אז לא ראה מקרוב כל כך נערה,ובפרט נערה כה יפה,היה המום מיופיה,אליו לא יכול היה להחשף משהביא אותה אל ביתו בשעת הלילה.,וחיוך של אושר ניבט מבין שפתותיו,"אני חייבת לשטוף פנים ולהסתלק מפה","מה השעה?"כשאיציק אמר לה שהשעה כבר שש בערב,היא נדהמה ואמרה"מה ישנתי כל כך הרבה זמן? בחיים לא ישנתי כל כך הרבה ובכזו שלווה,אני חייבת להתלבש וללכת"אבל היא נשארה ועוד איך נשארה ולא ליום ולא ליומיים.......המשך יבוא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה