יום רביעי, 12 בפברואר 2014

כחובב בישול ואפיה צפיתי אמש במשחקי השף להל"ן התרשמותי

כאחד שאוהב מאוד לאפות ולבשל ואף מתפרנס מכך באופן חלקי,החלטתי אתמול לצפות בתוכנית "משחקי השף".
נראה לי כי תוכניות הריאליטי,אימצו לעצמן פורמט אחיד וקבוע,ולא משנה במה הן עוסקות,תמיד אותו תרחיש של אירוע ומיד בעקבותיו תגובות של המשתתפים לסיטואציה וזו המתכונת שרצה לאורך כל התוכנית והופכת אותה למייגעת,תוסיפי את ים הפרסומות,ותקבלו תוכנית ארוכה ומורטת עצבים,שנמתחת כמו מסטיק,בעיקר בשביל להכניס לתוכה כמה שיותר פרסומות ולהצדיק את ההשקעה הגדולה בפורמט.
תכלס,30 אנשים הכינו אתמול סלט ופירה,מרתק מאין כמוהו,תודו,כמו כן ראינו 3 טיפוסים שונים של שפים,האחד,אסף גרניט,שמצטייר כסוג של דיקטטור,אדם נוקשה מאוד,חסר חוש הומור וסבלנות ואפילו בוטה,מושיק רוט שהוא האנטיתזה לגרניט,אדם רחב לב כגודל מידותיו הפיזיים,ידידותי מאוד וחודר לנפש,אוהב אדם אמיתי והשלישי הוא הפרווה שבינהם,מאיר אדוני,שלא הותיר עליי רושם רב,כיוון שהוא סתם נחמד כזה,ונמשך פעם לכאן ופעם לכאן.
גם בין המתחרים,טיפוסים שונים ומשונים,חלקם הזויים למדי ואין ספק שהליהוק נעשה בהתאם,על מנת לא לגרום לנו להירדם לגמריי,אך גם הצילומים התזזיתיים והמעברים המהירים,לא הפכו את התוכנית למעניינת.
אני באופן אישי,לא למדתי שום דבר משעה וחצי של צפיה,כי הכל היה מהיר ושטחי.
ספק רב אם אצפה בפרק נוסף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה